פצצה בחלל הגוף – המתאבד החדש

בחדר חשוך מתעורר חייל ישראלי כאוב, עם תפרים בבטן. הוא לא מבין את זה, אבל שוביו מארגון החמאס הרדימו אותו והטמינו בבטנו פצצה.

החייל נהרג מאוחר יותר כאשר החמאס מפוצץ את הפצצה במהלך החלפת אסירים שנכשלה. זוהי סצנה מסדרת הדרמה הישראלית המצליחה פאודה, העוקבת אחר קבוצת מרגלים ישראלים כשהם חודרים לתאי טרור פלסטינים בגדה המערבית. יש סצנה דומה בסרט מטען הכאב -The Hurt Locker (סרט מומלץ מאוד לצפייה!), שזכה באוסקר לסרט הטוב ביותר בשנת 2010.

אך האם השתלת פצצה בגוף של מישהו אפשרית מבחינה אנטומית – או רק רעיון בדיוני שסרטים ותכניות טלוויזיה משתמשים בה ליצירת דרמה?

עד כה לא היה מקרה שניתן לאמת אותו ב -100% שבו פצצה מושתלת התפוצצה בהצלחה. אבל הטרוריסטים לא היו רחוקים מזה.

בשנת 2008 למשל, ניסה אל קאעידה לפוצץ מטוס אמריקאי בעיראק בעזרת פצצות שהושתלו בשני כלבים. הכלבים מתו, ככל הנראה כתוצאה מסיבוכים מניתוח שבוצע באופן לא מקצועי, וכשהחיילים האמריקאים חקרו את מות הכלבים, הם מצאו את הפצצות בתוך גופם ובכך סיכלו את ניסיון הפלת המטוס.

שנה לאחר מכן , ב2009 ,עבדאללה אל-אסירי – אחד ממבוקשי אל-קאעידה בחצי האי ערב, ניסה להתנקש בנסיך הסעודי – מוחמד בן נייף. אבל לאל-אסירי היה סוד, הוא היה פצצה אנושית. חומר הנפץ התפוצץ, גופו של אל-אסירי התפזר מהמותניים ומטה. באורח פלא, בן נייף נמלט ללא פציעה גדולה.

דיווחים ראשוניים אמרו שהפצצה הושתלה בתוך גופו אל-אסירי בתהליך כירורגי, אך מאוחר יותר הממצאים הצביעו על כך שייתכן שהפצצה הודבקה לגופו בלבד.

על פי דו"ח סודי של המודיעין האמריקני שנכתב בשנת 2011 והודלף לNewsweek, אחיו הבכור של אל-אסירי אכן עבד עם רופאים בתימן בכדי להשתיל פצצות בתוך בני אדם ובעלי חיים. אך לא צוין בדו"ח אם הם הצליחו בניסיונותיהם.

לממשלתנו יש מידע המצביע על כך שרופאים הציעו לסייע לקיצוניים בהשתלת מטעני חבלה בבני אדם ובעלי חיים לפיגועי טרור

ה- TSA (סוכנות אבטחת התעבורה האמריקאי) הזהירה חברות תעופה ושדות תעופה מפני איום ההסלקה התוך גופית.

בתזכיר לשנת 2011 עליו דיווח ה"דיילי מירור" הבריטי: "לממשלתנו יש מידע המצביע על כך שרופאים הציעו לסייע לקיצוניים בהשתלת מטעני חבלה בבני אדם ובעלי חיים לפיגועי טרור", נכתב במזכר. בנוסף צוין, שניתן להסליק לטרוריסטיות מטען כימי בשתלים בחזה.

אך גורמי ביטחון מציינים שישנם קשיים רבים בהצלחת השתלה תוך גופית ושימוש בפצצות כאלה בהצלחה. ראשית, יש למצוא רופאים המוכנים לשבור את שבועת הרופאים. שנית, לא ניתן להשתיל את הפצצה עמוק מדי בין אברי הגוף, אחרת הגוף יספוג את רוב הפיצוץ. על כן יש להשתיל את הפצצה קרוב לפני השטח (העור), אבל אז הדבר יהיה בולט ויהיה קל יותר לאנשי האבטחה לזהות זאת. כמו כן לא מובטחת החלמה מהניתוח כפי שהוכח בתקרית הכלבים העיראקים בתחילת המאמר.

מומחים מסכימים כי חומרי נפץ נוזליים או פלסטיים הם החומרים הסבירים ביותר שהמחבלים ישתמשו בהם עבור פצצות תוך גופיות. אבל לאחר מכן המחבל עם ההסלקה התוך גופית יצטרך להזריק חומר כימי לתוך חומר הנפץ המוסלק בתוך הגוף, זה אומר שכדי להפיל מטוס יהיה צרך בהברחת מחט של מזרק לתוך המטוס. לחילופין, ניתן להפעיל פצצות בהפעלה מרחוק על ידי שיחת טלפון סלולרי, וזה אומר שצריך להסליק לתוך הגוף גם טלפון סלולרי שעובד.

מבחינה טקטית, השימוש והתעסוקה בפצצה תוך גופית מאלצת את התוקף לבצע זאת אך ורק בחללים סגורים ובצמוד למטרה. הסיבה לכך היא שהיקף הפיצוץ הוכח כנמוך עד זניח. בכדי להצליח, על התוקף לעמוד בצמוד למטרה ולהפעיל את הפצצה, עדיף בחלל סגור כדי שהאפקטים מהפיצוץ יורגשו יותר ובכך יעצימו את הנזקים.

למרות שפצצה תוך גופית עשויה לעבוד בתיאוריה, היא דורשת מומחיות רפואית רבה, טכנולוגיה וזמן החלמה, ונראה שאף אחד עדיין לא מימש אותה.

בעוד ש הסרט "מטען הכאב" ו"פאודה"  מציאותיים בהיבטים רבים, הפצצות המושתלות בדמויות עדיין מוטלות בספק.